רוב הברכות נאמרות על אוכל, על מצווה או על דבר שאדם רואה. אשר יצר נאמרת על כך שהגוף פועל. התלמוד נותן את נוסחה (ברכות ס ע״ב), והיא נאמרת בכל בוקר ולאחר היציאה לשירותים (שולחן ערוך, אורח חיים ז, א).
הנוסח
״בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם, אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת״.
הביטוי ומפליא לעשות מציין את הפלא: הגוף נשאר במצב תקין בכלל.
מקומה בבוקר
הסדר הוא מודה אני, אחר כך נטילת הידיים, אחר כך אשר יצר, ואז אלוקי נשמה (״אֱלֹקַי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא״), שהתלמוד קובע מיד אחריה (ברכות ס ע״ב). מודים על הגוף ראשון ועל הנשמה שנייה, והרצף משקף את סדר הדרגות בחמש דרגות הנשמה, מהנפש ומעלה.
הברכה מתייחסת לבריאות כדבר שניתן, והמקובלים רואים בגוף את הכלי הנושא את הנשמה בעולם הזה. מאמרינו על הקבלה והריפוי הוליסטי (באנגלית) ועל נוסח הברכה (באנגלית) מעמיקים בשני הרעיונות.
