תיקון חצות, המכונה לעתים "תיקון חצות הלילה", הוא סדר תפילות מיוחד שאומרים אחרי חצות (חצות הלילה ההלכתי). הוא מורכב משני חלקים: תיקון רחל ותיקון לאה. מכיוון שצריך לאומרו בין חצות לנץ (לפי הבן איש חי) ורוב האנשים ישנים, זוהי עבודה קשה מאוד, השמורה בדרך כלל למתקדמים יותר.
ועם זאת, רבי נחמן מדגיש מאוד שיהודי יאמר תיקון חצות. גם רבי חיים ויטאל כותב בשער הכוונות שעלינו להשתדל לא לפספס אף לילה, כה יקר הזמן הזה.
אז מהו תיקון חצות מנקודת מבטה של הקבלה?
ברובד הפשט, אנו מתאבלים על בית המקדש. זה הזמן שבו חז"ל אומרים "הקב"ה מתאבל" ואנו מצטרפים אליו. זהו גם זמן שבו מאירה לעולם הארה אדירה של רחמים, והעת המועדפת להשתמש ביחוד העליון של "י"ג תיקוני דיקנא".
הסטרא אחרא, שעד אז הלכה והתחזקה, נדחית בעוצמה מפני אור החצות, ומתעורר "עת רצון" גדול.
כל זה מבואר בזוהר ובכתבי האריז"ל.
האריז"ל מסביר שהשכינה (מלכות דאצילות) יורדת לעולמות הרוחניים בריאה, יצירה ועשייה כדי לעזור לנו להעלות את הניצוצות והכלים שנפלו בשבירת הכלים, שהתרחשה באור "עיניים" של אדם קדמון (א"ק). כל זה מבואר בעץ חיים ובאוצרות חיים.
בכל פעם שאנו עושים דבר כלשהו לפי ההלכה, אנו מעלים ניצוצות אלה אל מקורם (באב ובס"ג של א"ק), עושים את היחוד ומורידים את המוחין לתקן את הפרצוף המתאים.
לפרצוף המלכות יש שתי חלוקות עיקריות: יעקב ורחל, ולאה ורחל, בהתאם לעבודה שאנו דנים בה. האיבר הראשון בזוג הוא החלק העליון, והשני הוא החלק התחתון. מבחינה טכנית, לאה היא אחורי נה"י (נצח, הוד ויסוד) של בינה, אך לעתים קרובות היא נחשבת כחלק מהמלכות עצמה.
כפי שמסביר האריז"ל (בשער הכוונות ובפרי עץ חיים), כאשר אנו מתפללים את העמידה של שחרית ומנחה, אנו מביאים מוחין למלכות, במקרה זה יעקב ורחל. אך הם נשארים שם רק במהלך התפילה עצמה. לאחר מכן הם מתעופפים ומשאירים רק רשימו.
הרושם הזה נשאר עד רדת הלילה, ולכן הלילה הוא זמן מסוכן של דינים. במובן מסוים, זה מסביר מדוע בלילה אנשים נשארים בבית ואינם מעזים לצאת, ועל אחת כמה וכמה לנסוע. אנו מחפשים מחסה כי אנו פגיעים יותר מטבענו. גם גנבים ושודדים פועלים יותר בלילה.
בחצות אנו מתחילים להתייחס למלכות כאל לאה ורחל. בגלל הגלות, רחל יורדת אל העולמות הרוחניים התחתונים בריאה, יצירה ועשייה, וזה מה שמכונה בפי העם "נפילת השכינה", שהיא מקור כאבנו. אנו מתאבלים על כך ש"המלכה" גורשה מארמונה באצילות, וצריכה לעזור לילדיה בעבודת בירור הניצוצות והעלאתם עם הכלים בחזרה לאצילות.
החלק הראשון של התיקון כולל וידוי וקינות על חורבן ירושלים. אולי זה לא נראה כך למי שגר בישראל, אך ירושלים חרבה.
יש קינות רבות שחוברו לאורך הדורות, וכן הפרק האחרון של מגילת איכה, המסתיים בנימה מלאת תקווה שירושלים תיבנה.
בכל פעם שאין אומרים תחנון (כמו בראש חודש), אין אומרים גם תיקון רחל.
תיקון לאה מורכב מסדרת תהלים המעוררים תשובה וגעגוע להשם. בחלק זה אנו מתחילים להרים את קול הקינה ולהביט בתקווה רבה יותר אל העתיד, ויש הנוהגים לשבת כרגיל, במקום על הרצפה כפי שישבו עד כה.
הוא מסתיים גם בתפילה על בניין ירושלים ושנזכה "ליינטע" בארצנו הקדושה.
מכיוון שחצות הוא זמן יקר כל כך, כל לימוד התורה, התפילות והיחודים שווים הרבה יותר מאשר ביום חול רגיל. הצדיקים משתדלים להפיק את המרב מהזמן הזה, ובדרך כלל מפצים על חוסר השינה בלילה במהלך היום.
אף שאפשר לעשות תיקון חצות בכל זמן אחרי חצות הלילה ההלכתי, רבי שלום שרעבי הקדוש (הרשש) פסק שיש להשתדל בכל כוחו שלא לעבור את נקודת חצות הלילה בעודו ישן. זה חשוב מאוד.
הסיבה מן הזוהר, האומר שמי שעובר את חצות הלילה ההלכתי בשנתו טועם מעץ המוות והסטרא אחרא נאחזת בחזקה בנשמתו. רבי שלום שרעבי מוסיף ש"רוב הבעיות של האדם בחייו נובעות מכך שהוא עובר את נקודת חצות בשנתו". הוא עצמו מעולם לא ישן לפני חצות, רק אחריה ובמשך היום כדי לפצות.
יהודים קדושים רבים העוקבים אחר הרשש נוהגים אז לפי הסדר הבא:
לאחר שנאמרו ברכות השחר, אפשר מבחינה טכנית לחזור לישון, כי הסטרא אחרא אינה יכולה עוד לגעת בנשמתו.
זהו כמובן סדר מתקדם מאוד, תובעני וקשה לקיימו במלואו.
אבל כזו היא הדרך אל השלמות בעבודת השם.
אשר יצר מודה להשם על תפקוד הגוף. הנוסח מן התלמוד, מתי אומרים אותו, ומדוע קבעו…
פעם בחודש יוצאים יהודים בלילה ומברכים את הלבנה. תיאור הברכה בתלמוד, איך אומרים אותה, ומה…
התלמוד אומר שיש לקרוא שוב קריאת שמע לפני השינה. מה כוללת המסורת, מדוע ראו המקובלים…
חמש עשרה מילים, שלושה פסוקים ותנועה שהקהל אינו מביט בה. מהי ברכת כהנים, כיצד נאמרת,…
למנורת הזהב של המשכן היו שבע נרות, מקשה אחת. מה אומרים התורה והתלמוד על צורתה,…
לנטילת הידיים בבוקר יש צורה הלכתית וטעם קבלי. מה אומר הזוהר על מה ששורה על…