כלי מים עומד ליד המיטה כדי שהאדם יוכל ליטול ידיו לפני שיילך ארבע אמות (שולחן ערוך, אורח חיים ד, ב). המנהג עתיק, וחז״ל והמקובלים נתנו לו טעמים שאינם חופפים לגמרי.

הרוח שעל הידיים

המקובלים, בעקבות הזוהר, מלמדים שכאשר הנשמה עוזבת את הגוף בלילה, רוח טומאה שורה על הידיים, והמים מסירים אותה. בבוקר הידיים נראות נקיות, ולכן ההלכה אינה תלויה במה שהאדם רואה. הנטילה נדרשת אף אם לא נגע בדבר טמא בשנתו. מאמרנו על העולמות הרוחניים וההגנה מפני הרע (באנגלית) דן בדרך שבה המקובלים מתארים כוחות כאלה.

כיצד עושים זאת

המים נשפכים מכלי, שלוש פעמים על כל יד, לסירוגין. קהילות נבדלות בשאלה איזו יד קודמת, ויש לנהוג כמנהג הקהילה. מנגבים את הידיים ואחר כך אומרים את הברכה: על נטילת ידיים. המקובלים קושרים את עשר האצבעות לעשר הספירות, והאר״י תיעד כוונות מסוימות לנטילה בשער הכוונות.

הנטילה באה אחרי מודה אני ולפני אשר יצר. היא חוזרת אחרי הליכה לשירותים, ושוב לפני אכילת לחם. סוג קרוב וקפדני יותר של טהרה מתואר בDeep Secrets of the Mikvah (באנגלית).