המילה קליפה פירושה ״קלף״ או ״עור חיצוני״. לפרי יש קליפה, והקליפה מגינה על מה שבפנים. הקבלה משתמשת באותה תמונה לכוחות המכסים ומסתירים את הקדושה. הקליפות אינן בריאה נפרדת המתחרה באלוקות. הן הכיסוי שסביב הפרי, והמקובלים מלמדים שהן קיימות כדי שאפשר יהיה להגיע אל הפרי.

חזון יחזקאל

מקור התורה הזו בפרק א של יחזקאל (א, ד). הנביא רואה ״וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב״. המקובלים, בעקבות הזוהר והאר״י, קוראים בכך ארבע שכבות. שלוש הראשונות, הרוח, הענן והאש, הן שלוש הקליפות הטמאות. הרביעית, הנוגה, היא קטגוריה אחרת (עץ חיים, פרי עץ חיים).

מדוע הנוגה שונה

שלוש הקליפות טמאות לגמרי. אי אפשר להעלות אותן. בנוגה יש גם טוב וגם רע. זו קטגוריית המותר והנייטרלי, ואופיה תלוי במה שהאדם עושה בה. כשהיא מתחברת למצווה היא מתעלה ומצטרפת לקדושה. כשמשתמשים בה למטרה אסורה היא נופלת לשלוש הקליפות הטמאות.

המקובלים מיישמים זאת על דברי החיים הרגילים. אוכל, כסף, כוח וזמן אינם קדושים או חולין מעצמם. הם נוגה, וכל שימוש מכריע לאן הם הולכים. מאמרנו על שבירת הכלים מתאר כיצד נלכדו ניצוצות האור בתחום זה, ומלאכת העלאתם היא מלאכתם של חיי יהודי.

למה משמשות הקליפות

הקורא עשוי לשאול מדוע נברא עולם עם קליפות. המסורת משיבה שקדושה ללא כל כיסוי הייתה ניתנת כמתנה. האדם צריך לעמול כדי לעבור את הקליפה, ובכך הוא זוכה במה שבפנים. הקליפה היא גם מה שמאפשר בחירה, שכן בלעדיה לא היה קושי ולא החלטה חופשית (ראו מאמר The Divine Purpose of Free Will, באנגלית).

המקובלים מציינים גם שהקליפה מגינה. פרי בלי קליפה מתקלקל לפני שהבשיל. הקליפות מעכבות את הגילוי עד שהאדם מוכן לו.

איך מיישמים

התמונה חלה על הרגעים שבהם דבר שהיה אמור להיות קל מרגיש בלתי אפשרי. ההתנגדות בתחילת תפילה, משימה או מעשה טוב היא הקליפה, ואין פירושה שהפרי חסר. כיצד מתארים המקובלים את הכוחות שמן הצד השני, וההגנה מפניהם, נדון בDinim and the Sitra Achra (באנגלית) ובthe spiritual worlds and protection from evil (באנגלית).